<h1>ארחות חיים הלכ' סדר ליל הפסח סימנים ל"א—ל"ה</h1>
<h2>דף קיז:</h2>
ואחר הסעודה יטול ידיו לברכה ואין מברכין ענ"י כמו שכתבנו בהלכות נטילת ידים ומוזגין כוס ג' ומברך ברכת המזון ושותה בהיסיב' וכתב הר"ם נ"ע יכול אדם ליתן לברך ברכת המזון בליל הפסח למי שירצ' כמו בשאר ימות השנה. ומוזגין כוס רביעי וגומר עליו הלל וברכת השיר שהיא יהללוך. ומתחיל בפסוק שפוך חמתך וגו' לא לנו וגו' וכתב הר' אהרן הלוי ז"ל וז"ל הרי שנהגו כל ישראל בכוס רביעי קוד' שיתחיל ובהלל קורין שפוך חמתך וכו' וטעמו של דבר לפי שמדרש חכמים בד' כוסות שהם כנגד ד' כוסות של פורענות שעתיד הקב"ה להשקות לעכו"ם ולפיכך בכוס ד' שנשלמה המצוה אנו מזכירין לפני הקב"ה לשפוך להם חמתו ולהשקותם ד' כוסות ולרחם עלינו ולגאול אותנו עכ"ל. וי"א טעם אחר לפי שעשינו כמה מצות קדוש וברכה דכרפס ומצה ומרור ובאלו המצות ידענו הש"ית וקראנו בשמו לפיכך אנו פותחין בפסוק זה. וגומר ההלל ויברך אחריו ברכת השיר ואחריה בפ"ה ושותה בהיסיבה וכתב הר"ז ז"ל וחתימה דהלילא לא משום דבעי ברכה אחריו דאין טעון ברכה לפניו ואנן מדלא מברכינן לפניו לא הוה לן לברך אחריו אלא ש"מ דלא מהאי טעמא מברכין לאחריו אלא מפני שהחתימה הוא מטבע של הלל שכך חותמין בו בימי ההלל לפיכך אין משנין בו הלילה והלל זה שאנו אומרים הלילה לא בתורת הלל אנו קורין אותו אלא בתורת שירה על הנס שכך שנינו רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר ג' וכו'. הר"ם נ"ע היה נוהג שלא לחתום הברכה בברכת השיר אלא כשמגיע כי מעולם ועד עולם אתה אל פותח הלל גדול ונשמת כל חי וחותם בישתבח אבל ביהללוך לא הי' חותם כי מה לחתום בברכה א' ב' פעמים ולאחר החתימה זו שותה כוס רביעי כי לו נאה כדי שלא יצמא קודם שישכב ור"ת ז"ל כתב שחותם בשתיהן בהלל ובישתבח ועוד כתב הגדול שבכלן קורא הודו וכלן עונין וכן נמי באנא. וצריך שיהיו הקוראים ג' כדי שיאמר האחד לשנים הודו וכן מצינו במדר' שוחר טוב ע"כ והריא"ג ז"ל כת' מי שרוצה לשתות כוס חמישי אינו אומר ברכת השיר על כוס רביעי ואף לא אחריו על הגפן ועל פרי הגפן אלא מניחין עד שיגמור הכל ומברך ושותה ומברך לאחריו. כתב הרמב"ם ז"ל יש לו לגמור הלל בכל מקום שירצה אע"פי שאינו מקום סעודה והגיה עליו הראב"ד שאין הדעת מקבלת כן שאין שם לד' כוסות כי אם אינם למקום אחד. ואח"כ מברך על הגפן ועל פרי הגפן וכולל בו מעין המאורע וכבר כתבנו בהלכות ברכות דעת הגאונים על זה. ויש מן הגאונים פסקו שצריך על כל כוס וכוס מארבעתן לברך עליהן על הגפן ועל פרי הגפן וכ"כ הר' אברהם בשם אביו והרמב"ם ז"ל ורבינו האיי גאון ז"ל כתב שאין צריך לברך אלא על כוס רביעי אחר שיודע שמצוה עליו לשתות כל שאר כוסות והריא"ף ז"ל כתב דבתר תרי כסי קמאי ובתר תרי כסי בתראי מברך וכתב הב' ההשלמה והר"ז והראב"ד ז"ל כתבו דדעת הריא"ף ז"ל לא מיתוקם אלא במאן דלית ליה חמרא ד' כוסות אבל אנן דאית לן חמרא אכולא סעודתא לא מברכין אלא בסוף כולהו והר"ש ז"ל כתב דאראשון ואשלישי ורביעי מברך אבל אשני לא מברך אבל בפ"הג צריך לעשות אכל כוס וכוס מארבעתן משום דהוי להו כנמלך לפי שיש הפסק ביניהן בין ראשון לשני הגדה בין שני לשלישי ברכת המזון בין שלישי לרביעי הלל וכל זה באמת הפסק לפי שעל כרחו עקר מלשתות בבת אחת הלכך הוי כנמלך וצריך לברך אכל חד וחד וכבר בארנו למעלה דעת הריא"ג והר"ז ז"ל ושאר הפוסקים על זה. וכן נמי בארנו בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה וגם לא אחרי הרביעי ובאר הראב"ד ז"ל הטעם לפי שאם ישתה אחר ד' כוסו' לא יהי' נכר שתייתן אם היא למצו' או לא ואם יצמא אחר ד' כוסות יש לו למזוג כוס חמישי ולומר עליו הלל גדול והוא מהודו לה' עד על נהרות בבל ונשמת כל חי וישתבח וחותם בה ומברך בפ"הג וכוס זה אינו חובה כמו שאר כוסות ואע"פי שדעתו לשתות כוס חמישי בשעת ההלל מברך ברכת השיר על כוס רביעי כ"כ הראב"ד ז"ל וי"א שאומרה אחר ההלל גדול ואין זה נכון כי איך יעזוב הלל שהוא חובה ויברך על הלל גדול שהוא רשות אם ירצה יאמר אותו ואם לאו לא וכבר כתבנו דעת הר"ם נ"ע והר"ש ז"ל על זה ואסור לשתות יין אחר כוס חמישי ומים יש אוסרין ג"כ אבל מן המים לא נהגו ופוק חזי וכתב הר"ז ז"ל דמנהגא הוא אבל איסורא ליכא דמאי דאמרינן בין שלישי לרביעי לא ישתה אין זה רק כדי שלא ישתכר וימנע מלגמור הלל אבל אחר שגמר הלל אם נשתכר לא הפסיד ולא נשכר. והראב"ד ז"ל כתב עליו דודאי איסורא איכא דהא חזינן דלא שרינן כוס חמישי אלא בהלל גדול כל שכן שאין לו לשתות אחר כוס חמישי ורבינו האיי גאון ז"ל כתב למשתי בתר כוס ה' לא אשכחן בגמרא דאסיר ודאי מיכל קא אמרי אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן וכיון דבריכנא ברכת מזונא לית ליה למיכל מדעם אבל משתיא מנהגא הוא ירושת בנים מאבות ע"כ.
